בהודעה רשמית שפורסמה היום, הבנק המרכזי של ישראל (בנק ישראל) הודיע על עלאת ריבית הבנק המרכזי לרמה שלא נראתה מזה עשור. ההחלטה התקבלה לאחר ישיבה של הוועדה המוניטרית בראשות נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, על רקע נתוני האינפלציה המדאיגים והחששות מהתחממות יתר של המשק.
הסיבות להעלאת הריבית
בנק ישראל נימק את החלטתו בשורה של גורמים כלכליים שהשפיעו על המהלך:
- אינפלציה גבוהה מהיעד – מדד המחירים לצרכן חרג מיעד האינפלציה של 1-3% שקבעה הממשלה
- חששות מהתחממות שוק הנדל"ן והדיור
- התחזקות הדולר בעולם והשפעתו על שער החליפין של השקל
- מגמות דומות בבנקים מרכזיים בעולם, ובראשם הפדרל ריזרב האמריקאי
ההשלכות על המשק הישראלי
העלאת הריבית צפויה להשפיע על מגוון תחומים במשק הישראלי:
שוק המשכנתאות
העלאת ריבית הבנק המרכזי תוביל לעלייה מיידית בעלויות המשכנתאות בריבית משתנה. משקי בית שנטלו משכנתאות בריבית משתנה יחוו עלייה בהחזרים החודשיים, דבר שעלול להכביד במיוחד על זוגות צעירים ומשפחות בעשירונים הנמוכים. מומחים מעריכים כי ההחזר החודשי על משכנתא ממוצעת צפוי לעלות בכמה מאות שקלים.
שוק הנדל"ן
ריבית גבוהה יותר עשויה לצנן את הביקושים בשוק הנדל"ן, שהתאפיין בשנים האחרונות בעליות מחירים חדות. הקושי לקבל אשראי זול ישפיע על יכולתם של רוכשים פוטנציאליים לממן רכישת דירות, דבר שעשוי להוביל להאטה בקצב עליית המחירים ואולי אף לירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים.
השפעה על החיסכון
לא רק חדשות רעות – העלאת הריבית צפויה לשפר את התשואות על חסכונות ופיקדונות. ישראלים רבים שהחזיקו את כספם בחשבונות עובר ושב ללא ריבית משמעותית יוכלו כעת ליהנות מתשואות גבוהות יותר על החסכונות שלהם.
תגובות השוק להחלטה
בעקבות ההודעה, נרשמו תגובות מעורבות בשווקים הפיננסיים. מדד תל אביב 35 ירד בכ-0.8%, בעוד שהשקל התחזק קלות מול הדולר. מומחים כלכליים ציינו כי ההחלטה הייתה צפויה ברובה, אך עוצמת העלייה הפתיעה חלק מהמשקיעים.
דוברים מענף הנדל"ן הביעו חשש כי הריבית הגבוהה תפגע בהתחלות הבנייה ותעמיק את משבר הדיור. מנגד, כלכלנים מובילים טענו כי המהלך הכרחי לריסון האינפלציה ולשמירה על יציבות המשק לטווח הארוך.
תחזית להמשך
הבנק המרכזי הבהיר בהודעתו כי ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשק ויפעל בהתאם. עם זאת, ההערכות הן כי זו לא תהיה העלאת הריבית האחרונה בסבב הנוכחי, וכי ייתכנו העלאות נוספות בחודשים הקרובים, בהתאם להתפתחות האינפלציה והפעילות הכלכלית.
מומחים מעריכים כי רק לקראת אמצע השנה הבאה, בהנחה שהאינפלציה תתמתן, עשוי הבנק לשקול הפסקת מדיניות העלאת הריבית ואולי אף להתחיל במהלך הפוך של הורדות ריבית מתונות.
בסופו של דבר, הבנק המרכזי הדגיש כי מטרתו העיקרית היא לשמור על יציבות המחירים ולתמוך בצמיחה כלכלית בת-קיימא, גם אם הדבר כרוך בהחלטות לא פופולריות בטווח הקצר.
